האם אפשר לשמור על הציוד היקר מפני הכלב?

יכול להיות שהזהירו אתכם מראש, עוד לפני שאימצתם את הכלב הפרוותי והחמוד שלכם. אמרו לכם שהוא יותיר לא מעט נזק (החברים הטובים גם המליצו לכם לקרוא לו נזק, כי זה מה שיקרה). התריעו בפניכם שהוא יאכל את הנעליים ואם הוא גור הוא גם ישאיר מזכרות לחות בכל פינה, לפחות עד שתצליחו לחנך אותו לעשות את הצרכים מחוץ לבית. אז נכון, בתחילת הדרך זה בדיוק מה שעומד לקרות, וגם לאחר מכן הוא עוד עשוי להותיר כמה נזקים, אבל אפשר להתמודד עם זה ולנסות למנוע הפתעות לא מאוד נעימות.

מגדירים לכלב גבולות

נכון, אנחנו רוצים שהכלב ירגיש בבית, ואם הצלנו אותו ממצב לא-נעים אנחנו גם מרגישים שזה התפקיד שלנו לפנק אותו ולפצות אותו על הסבל שעבר. אלא שאם לא נציב גבולות הוא יטעה ויחשוב שהוא האדון בבית. במצב כזה, אנחנו יכולים להשקיע לא מעט כסף ברכישת תיקי גב מעור שיהיו יוקרתיים ומרהיבים, אבל בתוך זמן קצר נאבד אותם לטובת הכלב הפרחח. לכן, כבר בתחילת הדרך קבעו גבולות גזרה, הבהירו לו שהספה מחוץ לתחום וגם חדר העבודה ואל תהססו לסגור דלתות וארונות כשאתם יוצאים מהבית ומשאירים אותו לבד. עם הזמן הוא יבין מה מותר ומה אסור, וכן, זה יכול לקחת קצת זמן, אז תתאזרו בסבלנות.

אילוף בסיסי

אתם לא צריכים ללמד את הכלב שלכם להביא לכם את נעלי הבית או לעזור לכם לסחוב את ערימת הקניות עם שלל תיקים מרשימים ובגדים עוצרי נשימה שקניתם במיטב כספכם. מצד שני, יש כמה פעולות בסיסיות שהכלב פשוט חייב להכיר כדי שיידע שאתם קובעים. למשל, למדו אותו שהוא צריך לשבת לפני שתגישו לו אוכל (פקודת "שב" עובדת נפלא), או להמתין עד שתסיימו למלא את הצלחת לפני שיתחב את פיו ויתחיל לכרסם. אפשר ללמד את הפעולות הללו באמצעות מאלף או על ידי צפייה בסרטוני הדרכה ביוטיוב, וזה בהחלט יחולל שינוי.

יש דברים שלא משתנים

גם אם תפעלו בצורה מחושבת, תגדירו גבולות ותלמדו אותו לציית לכם, זכרו שהכלב הוא בכל זאת יצור קצת פראי שתמיד ינסה לתפוס פיקוד. המשמעות היא שמפעם לפעם הוא יפשל, ובמקום להילחם בזה כדאי שתשמרו על הדברים שלכם. הסתירו אוכל שהוא עשוי לקחת (בטח אם הוא לא בריא לו, כמו שוקולד או בצל) ואל תפקירו בגדים יקרים או נעליים שיוכל לנגוס. הוא כלב טוב, הוא חבר נפלא, אבל הוא קצת ערמומי וכדאי שתקבלו את זה.